מכירים את זה,
שהילד שלכם לא מוכן לאכול בבית כלום,
ואני לא מדברת על ירקות ואוכל בריא,
אני מדברת על הכל!
והדבר היחיד שהוא מוכן להכניס לפה זה שטויות.
וכשאנו שואלים את הגננת איך הוא אוכל בגן, היא אומרת יפה מאוד.

אז מה קורה שם בבית?
ולא אני לא מכינה פסטה כזה מגעיל,
וכן, אני מקבלת מלא מחמאות על מרק הקוסקוס שלי …

הורים רבים, מוצאים את עצמם חסרי אונים, מול הילד "הרעב".
וכדי לגרום לו להכניס משהו לפה מבחנתם כל האמצעים כשרים.
נראה אותם רצים אחריו עם כפית של פתיתים ושניצל בג'ימבורי,
משחדים שאם יאכל את הקציצה יקבל משהו טעים,
מאיימים שאם לא יאכל יבוא שוטר ..
מאכילים תוך כדי קריאת סיפור, זמן מסך ועוד.
בקיצור עושים הכל כדי שיאכל.
לפעמים זה עובד ולפעמים לא…

בואו נבין מה עומד שם:
🍕 בראש ובראשונה הילד מקבל מלא תשומת לב.
הוא יודע שזה כ"כ מטריד אותנו, ושווה לו "לשחק" איתנו את המשחק כי הוא רק יוצא מורווח, ואמא מאושרת.
אנו שואלים אותו מה הוא ירצה לאכול, מה בא לו, מה טעים לו,
מנסים לשכנע אותו ומסבירים לו כמה זה חשוב, בריא..
וכך, הילד קולט שהוא מרכז העניינים,
ביננו, זה מזה כיף להיות ה"כוכב" של הבית.
עד שלבסוף, ההתנהגות הזאת הופכת למגמתית
והוא מתחיל לשחד אותנו.
"אם את רוצה שאני אוכל, זה רק מול הטלוויזיה"
"מה תביא לי אם אני אסיים את האוכל …"

🍟חוסר גבולות
אם אנו מגדירים שזמן ארוחת הערב זה בין 19:00-19:30 לדוגמא,
והילד לא רוצה לאכול כי הוא לא רעב,
או כי לא התחבר לתפריט הספיישל; חביתה עם ירקות גבינה וזיתים
אני יוצאת מגדרי, ומתחילה להציע לו מנות מיוחדות, אולי פיצה…או פסטה.. ומה דעתך על..
מה שגורם לילד להבין שהוא מנהל אותי,
ושאני אגיד כנראה אמן על הכל.

בסיטואציה כזאת עלינו להגיד:
חמודי, זה מה שיש לאכול הערב, אני בטוחה שתמצא משהו כאן,
ואם לא זה בסדר.
זכרו – ברגע שלא יהיו שחקנים לא תהיה הצגה!

כתוצאה מכך, הילד מבין שהפעם אנו רציניים
ולא יצא לו משהו ממשפט "אין לי מה לאכול כאן" ופשוט יתחיל לאכול.

עוד סיטואציה מוכרת, שמתקיימת בבתים רבים
2 דקות לפני הכניסה למיטה,
כשהילד מבין שנגמר היום, והולכים לישון
בום, מוטלת ה💣 :"אמא אני רעב"
באותה שנייה כמובן – מתכווצ'ץ לנו הלב, הילד שלי רעב, אבוי
מיד אני נכנסת למטבח ומכינה בופה שלא מבייש אף מלון של 5 כוכבים בארץ

ולמה אני עושה את זה, כי סוף סוף הוא רעב
ועד שהוא ביקש אוכל לא נביא לו?
כן! לא נביא לו …
נסביר לו שזה באמת מבאס שהוא קצת רעב,
מאוחר עכשיו, וזמן ארוחת הערב עבר.
הוא יכול לאכול פרי או כריך עם גבינה, ומחר לאכול ארוחה מזינה.
זוכרים שאמרנו שאין שחקנים אין הצגה?!

🥞אנו מודל החיקוי שלהם,
אם הם רואים שאנו בררנים, לא אוכלים מסודר, אוכלים רק "שטויות",
ויש לנו "אישיו" מול אוכל,
הרבה פעמים הם מחקים אותנו.
אצלנו זה בסדר, אבל שהילד לא אוכל, זאת כבר בעיה.
שימו לב איך אתם מול הנושא הזה,
ונסו להכניס למשפחתכם לפחות 2 ארוחות ערב משותפות מעבר לסופ"ש.

🍔הרבה פעמים הם לא רעבים, כי דקה לפני שאספנו אותם
הם אכלו כריך או פרי בגן,
נשנשו את כל מפעל אוסם בגינה
ואז ברור שלא ישאר להם מקום לארוחת הערב.

אפשר לעשות פיקניק בגינה
לתאם עם כמה הורים, להביא שמיכה ולערוך ארוחה.
זה גם כיף, גם טעים, גם יש שם אכילה חברתית, הילדים חוזרים ישר למקלחות וכולם מאושרים ושמחים.

🍭תסמכו על הילד,
שברגע שיהיה רעב הוא יאכל!!
"את לא רוצה לאכול עכשיו ואת מה שיש?"
"תדעי, שיותר מאוחר לא אוכל להכין לך ותצטרכי להכין לבד".

אין לנו יכולת לדחוף להם אוכל לפה ולהכריח אותם.
זה לא נעים, זה מקטין, זה גורם להם להרגיש שאנו לא סומכים עליהם,
הם לא לומדים להכיר את תחושות הגוף שלהם..
פשוט תשחררו.

דמיינו שאתם מפוצצים, פתחתם כפתור במכנס, האוכל כבר עולה לכם
ואז אמא שלכם נזכרה ששכחה להוציא את תבשיל ה…
ומבקשת שרק תטעמו, שחייבים, שלא קמים בלי לאכול את זה
איזו תחושה נוראית אה?
פשוט בואו נכבד אותם🙏

🎂וטיפ אחרון
תנו להם לאכול לבד.
אם הם קטנים, שהם יתפסו את הכפית/ הבטטה ויכניסו לפה בעצמם.
זה חשוב מאוד התפתחותית, מוטורית, מונע פינוק, מלמד עצמאות
יש לילד שליטה על כמות האוכל שמגיעה לו לפה כל פעם, לקצב האכילה..

וכשהם גדולים, אפשרו להם להרכיב את תכולת הצלחת.
הרבה פעמים הם לא רוצים סלט כי הוא מעורבב…
איכס העגבנייה נגעה במלפפון.
נכון, זה מתיש ועושה מלא כלים,
אבל הילד יוכל לבחור את מה שהוא רוצה לאכול,
ייתכן מאוד, שאחרי שיסיים את המלפפון, יעבור לגמבה כי היא צבעונית וקורצת לו.
בנוסף, שתפו אותם בהכנת האוכל, חיתוך הירקות, מריחת הכריך, ערבוב החביתה
כי כשאנחנו חלק ממשהו, אנו נהנים ממנו הרבה יותר.

מקווה שהטיפים האלו יגרמו לילדכם, לאכול קצת יותר,
שאתם פחות לחוצים עכשיו מהסצנות שהילדים עושים לכם
ואני מבטיחה לכם, שברגע שתשחררו, הם ישחררו גם ☺️

אהבתםמוזמניםלהגיבלפרגןלשתףולתייגעודהוריםשחרדיםלאכילתילדם

שלכם ❤️
לי שפיגל ברוך – מנחת הורים ומשפחה