fbpx

בחירות דמוקרטיות

זה לא פוסט פוליטי … אל תלחצו 😁
תמשיכו…👇

כ"כ הרבה תחושות צפות עלינו בזמן בחירות.
ולמה?
כולם יכולים להגיד את דעתם, 
לשאול שאלות, 
להצביע, 
לקבוע את הטון…
ועושים הכל כדי להיות במקום הראשון…
אז אני לא מתכוונת לדבר על בחירות בממשלה, אלא על הבחירה שלנו במשפחה.

גם אצלנו במשפחה, 
יש התנהלות כמו בכנסת.
אנו ההורים = הם ראשי הממשלה
וילדנו הם המפלגות השונות.
וכמו שבמועצה/ בעירייה/בממשלה עובדים יחד בשיתוף פעולה, גם כאן זה חשוב ונחוץ.

שאלתם את עצמכם פעם, איך אתם בתור ראש הממשלה?
האם אתם מאפשרים לילדים להציע דברים? 
להתלונן? 
לספר על מחשבותיהם בגלוי..? 
להביע רגשות – גם אם זה לא נעים לכם לשמוע…?

אז בואו נעשה סדר… 
✅את הדברים המהותיים אנו קובעים, אך לילדנו יש זכות בחירה בדברים השונים.
ברגע שאנו מערבים אותם בהחלטות, 
ומאפשרים להם להביע דעה – אוטומטית הם מרגישים גדולים, 
בעלי תחושת ערך, סיפוק, אחריות, ואיזה כיף רואים אותי בבית הזה.

✅גם לילדים יש זכות בחירה ביומיום. 
הכוונה, בחירות שקשורות לרצונות ולצרכים שלהם. 
לדוגמא:
מה ללבוש בבוקר,
מתי לצפות בתכנית היומית, 
איזה ארטיק לבחור, 
מתי להכין את שיעורי הבית 
ועוד…

✅בנוסף, בכל דקה ביום אנו בוחרים משהו.
האם להתעצבן,
לכעוס,
לשמוח,
להבליג,
לוותר,
לעמוד על שלי וכו'…

בואו נבחר את המלחמות שלנו מראש – ולא נתעקש סתם, כי זה רק מדרדר את היחסים.
ובמלחמות כולם מפסידים!!

אתם בטח שואלים, למה שניתן להם לבחור?
אח"כ הם ידרשו עוד ועוד וינהלו את הבית.
הם "כולה" ילדים.
אז,
נכון, הם כולה ילדים, אבל זה לא אומר שאין להם דעה ורצונות משלהם.
אנו גרים במדינה דמוקרטית 
ועומדים לרשותנו אינספור בחירות (חברים, לימודים, יחידה בצבא, מקום עבודה)
כללים התנהגותיים, ונורמות חברתיות.

הבית שלנו,
זה המקום לנסות, 
לטעות, 
"ליפול",
להתאכזב
לשמוח ולהיות מאושרים
ואנו שם כרשת גיבוי. 
ללמד אותם מה נכון, מה לא נכון
ואיך להתמודד עם בחירה שגויה שעשו.

תפקידנו להכין אותם לחיים הבוגרים
כעצמאיים, אחראיים ובעלי עמוד שדרה עצמי.

אם נרגיל את הילד להיות צייתן, 
תמיד נראה לו את הדרך, 
נקבע לו את הנכון והלא נכון 
ונכפה את דעתנו, עמדותינו ודרכינו עליו 
נמנע ממנו את אחד הכלים החשובים בחיי האדם הבוגר והוא קבלת החלטות.

עוד משהו מעניין…
הרבה פעמים יש לנו תפקידים במשפחה שפשוט נכפו עלינו 
או תייגו אותנו בהם מבלי לשאול את דעתנו.
כמו:
הלחוץ, 
הדואג, 
הליצן, 
החרוץ, 
הבשלן….
לפעמים אנו רק מחכים שמישהו ייקח מאתנו את התפקיד ויחליף אותנו.
וההחלפות מתבצעות רק אם 
אנו מרגישים בנוח לחלוק ולפתוח את זה לדיון.

אז,
בואו נלמד את ילדנו שיש להם זכות דיבור, 
שבאפשרותם להביע דעה גם אם לא נעים לנו לשמוע אותה.
מותר להתלונן ולכעוס, 
וגם שצריך להוקיר תודה.
אצלנו במשפחה לא מבטלים רגשות, 
לכולם יש לגיטימציה להכל.
כאן לא משתיקים את הרעיונות/התחושות שלי וגורמים לי להרגיש לא בנוח!

אז בואו נבחר אחרת, למען עתיד טוב יותר 😍🙏

#אהבתם_שתפו_והגיבו ☺️

**אפרופו חוקים, ההרצאה הקרובה שלי – בתאריך 24.9 בדיוק בנואש הזה:
"איך להציב חוקים וגבולות בצורה סמכותית ומכבדת".
רוצים לשמוע פרטים? רשמו לי 😁

שלכם, 
לי שפיגל ברוך – מנחת הורים ומשפחה

כתיבת תגובה