אוקיי, תענוגות הרפואה המודרנית!
לידה בבית חולים בסביבה נוצצת וסוערת, מוקפת בקידמה טכנולוגית של שירותי הבריאות, המוקפת באחיות אדיבות כשהחדר שלך מתמלא בפרחים, ואת בתלבושת בית חולים פתוחה בגב שחושפים את התחתונים שלך. האחות תחלוף על פני הדלת שלך עם רפידות סופגות במיוחד, ואת נאבקת כמו צב הפוך כדי לאתר תנוחה נעימה ונוחה על מיטה מסורבלת ולא נוחה להחריד, בזמן שילדי השותפה שלך לחדר מתקרבים לצפות בטלוויזיה שלך וצלחת עם שניצל גומי וג’לי לא מעוררי תיאבון ומעליבים את הבטן הנוהמת שלך, בעוד שאלמנטים של שלפוחית השתן והמעיים שלך כבר מדווחים ומודיעים לשאר העולם על המצב.
אז… השהות שלי בבית החולים לא הייתה בדיוק בהתאם לציפיותיי. דמיינתי חוויה מרגיעה באמת, שמורכבת מהמון קרובי משפחה וחברים שיושבים לידי ומרתקים אותי, מלווים בפרקי זמן שקטים ורגועים בהם הייתי מקבלת את הדברים המושלמים, כמו ברכות, איחולים לבביים וחוברות תשבצים. אף אחת מהחוויות לא הייתה נוראית – באמת, למרות כמה שיהוקים, שהותי השנייה בבית החולים הרגישה לי כמו חופשה בתשלום, עם שעות על גבי שעות של כלום מלבד התבוננות בבייבי שלי שזה עתה נולד ואנשים שהביאו לי קאפקייקס, והכי מדהים לגמרי התירוץ לא לעשות שום דבר אחר.
בכל מקרה, הלוואי שמישהו היה חושף בפני כמה מהדברים האלה לשהייה מוצלחת בבית חולים בעת הלידה:
- עשי סיור בבית חולים.
וודאי שאת רואה את חדר הלידה וגם את חדרי התינוקות. הסיור הראשון שלי בבית החולים היה יותר על חדרי הלידה הגדולים עם האמבטיה ושקעי הטאבלט, וזה חיפה ממש על חדרי התינוקות הקטנים, הצפופים, בתפוסה כפולה, שבהם בסופו של דבר הייתי מבלה יותר זמן. גלי כיצד הם מטפלים בשירותי הנקה (האם יועץ הנקה מבצע סיבובים קבועים אצל המטופלים או פשוט מוביל קבוצת תמיכה להנקה יומית?). שאל על מדיניות ביקור (האם קיימות הגבלות לכמות המבקרים שיכולים להיות בחדר שלך? האם החברה הכי טובה שלך יכולה להביא את בתה?). האם יש חטיפים ומשקאות בחינם למטופלים או שתצטרכי להביא מטבעות למכונות אוטומטיות? בדקי את קבלת הטלפון הנייד שלך בחדר. - לא, באמת. צאי לסיור במחלקת יולדות.
מאז שילדתי באותו בית חולים לפני שלוש שנים, דילגתי על הסיור, למרות שידעתי ששדרגו ושיפצו את מחלקת היולדות. חשבתי שזה יהיה אותו דבר, אבל – את יודעת, יותר טוב! חדרים פרטיים אחר כך! וויי – פיי! יש! אבל הם גם שינו את שירותי ההנקה שלהם מפרטי לקבוצתי, קיצצו בעלויות על ידי היפטרות משירות הארוחות הטעימות למדי לטובת משהו מוסדי ונוראי הרבה יותר, עברו לטיפול בכאבים בהובלת מטופלים ושינו כל מיני כללים לגבי מתי תינוק יכול היה לבלות בחדר הילדים. כשדיברתי על כל שינויי המדיניות, הגיע הזמן לבדוק זאת. - יש תיק בית חולים לגיבוי.
כמובן, לארוז את כל הדברים העיקריים שאת צריכה, את הדברים שאת יודעת שאת רוצה. עם זאת, בנוסף כדאי לזרוק כמה דברים שאת צריכה לרכב ולהשאיר אותם שם עד שתגיעי לחדר שלך. עכשיו את עשויה להבין שאת פשוט מקבלת כרית מטונפת אחת וזקוקה לכרית משלך – או שניים משלך. את עשויה לגלות שה”מגבות” המסופקות למקלחת שלך הן בעצם מגבות ידיים עשויות נייר טישו. ייתכן שתצטרכי באמת את המיץ האהוב עליך ולא את מה שיש לבית החולים להציע. נגן להשמעת מוסיקה, הא? נראה טוב…. אני בטוח יכולה לצאת למרוץ למרחקים ארוכים. אין שום טעם לגרור דברים כאלו איתך לפני הלידה – ברגע שתיכנסי ותתיישבי, בעלך יוכל ללכת אל הרכב ולהביא.
- שדרי את מבוקשך ממבקריך.
לא במצב רוח למבקרים? תגידי! מרגישה בודדה? תיידעי את חברייך ובני משפחתך ותמסרי להם את מספר החדר שלך ואת מועד שעות הביקור. ישנם אנשים שמרגישים חופשי להגיע ומניחים שהם מוזמנים… אחרים דואגים לפרטיות שלך וכנראה שלא יבינו שאולי תרצי שיבואו לבקר אותך. אם בעלך שולח הודעות וברכות על הלידה, זהו המקום להבהיר את ההעדפות לאורחים שלך.
- חשבי קודם כל על טובת האחים.
לא יכולתי לחכות כבר שבני הבכור יפגוש את אחיו החדש, וההורים שלי הביאו אותו ברגע שהם יכלו. עם זאת, לראות אותי מרותקת למיטה עם IV בלילה הראשון הפחידה אותו באמת, והוא לא רצה שום קשר אלי או אל התינוק. הייתי הרוסה שלא הייתי מסוגלת לגרום לו להיפרד ממני בחיבוק. באופן כללי, לא היינו צריכים למהר עם המפגש הראשון, עד שהייתי מחכה מספיק זמן לאחר הניתוח, לובשת את חלוק המקלחת הישן והידוע שלי ונראית פחות “חולה”. השתפרנו אחרי אותה חוויה טראומטית בתחילה בכך שהוצאנו חטיפים מהנים שהוא יכול היה לאכול איתי במיטה, וכל מיני משחקים שהשאירו אותו עסוק ושמח בזמן שהוריי הסתדרו עם התינוק.
- לאכול, לשתות, להיות שמחה.
ככל שגופך מתאושש ומגיע לשלב של ייצור החלב, את זקוקה לקלוריות ומים באופן משמעותי. אם האוכל של בית החולים לא אכיל ולא מעורר תיאבון, התעקשי שמישהו יביא לכך משהו שאת באמת יכולה לאכול. זוהי גם מטלה הגונה עבור קרובי משפחה שאולי לא תרצי במיוחד שיסתובבו בחדר שלך למשך זמן לא מבוטל.
- צאי החוצה.
קומי וצעדי במסדרונות. (תלבשי חלוק רחצה, כמובן, או שתבקשי חלוק ולאחר מכן תלבשי אותו הפוך אם החלוק רחצה שלך חם מדי.) מרבית בתי החולים לא יאפשרו לך להעביר את התינוק מחוץ לחדר שלך, עם זאת את יכולה למקם אותו בעריסה שלו, ולדחוף אותה איתך. זה טוב לך.
- ברוך הבא לעולם של חוות הדעת הסותרות של מומחים.
תראי, מכיוון שמישהו לבוש עם תג זיהוי של בית חולים לא אומר שהמילה שלו היא אלוהים. אחות אחת תעודד מגע בעור התינוק ואילו אחרת תנזוף בך על כך שהפשטת את התינוק. מומחה הנקה של מרפאת הנקה עשוי לגלות לך שהכל נראה “בסדר” למרות העובדה שהפטמות שלך מדממות והתינוק שלך קשור בלשון. אחות לילית עשויה להציע בקבוק פורמולה כאשר אין עדיין סיבה להציע פורמולה. רופא ילדים עשוי להעלות את זהירות הצהבת בעוד מי שמגיע למחרת אינו רואה שום סיבה לדאגה. מעולם לא קיבלתי עצות ודעות סותרות יותר מאשר במהלך שהותי בבית חולים.
- השותפה לחדר מניקה, סליחה.
הלוואי שהיו לי טיפים להתמודדות עם מצב של שותפים לחדר, אבל אין לי.
מלבד למצוא בית חולים עם חדרים פרטיים, או להתחבר באמת לטאבלט שלי.
השותפה שלי לחדר הייתה נוראית, קולנית, מעצבנת ודי משוגעת.
למרות שהייתה במחלקת יולדות ג ‘, היא סירבה ליטול תרופות נגד כאבים עד ששמעה מכל רופא וכל אחות שזה בטוח לקחת בזמן ההנקה.
כשנאמר לה שרופאת הילדים שלה לא תהיה זמינה לענות על השאלה הזו עד הבוקר, היא בחרה לחכות ואז התחילה לצרוח כמו משוגעת בשעה 3 לפנות בוקר בגלל הכאבים, רק כדי להתעצבן עליי בצורה מדהימה כמה שעות מאוחר יותר כשהתינוק שלי העיר אותה בבכי.
בעלה היה מביא את אחד משלושת הילדים הבוגרים שלהם לצד שלי בחדר כדי לסטור לו, בעוד שהוא לובש חולצת הטריקו של “האבא הטוב ביותר בעולם”.
ואז היא פיתחה שלשול והשתכנעה שהיא הולכת לקרוע אחד מהתפרים הפנימיים שלה בגלל זה, וסירבה לשטוף את השירותים (המשותפים) עד שהגיעה אחות ובדקה אפשרות לדימום פנימי בכל פעם… ו… הזכרתי שלאישה הזו כבר היו שלושה ילדים???